“אני מאד טוטלית בזוגיות” זה משפט שאני שומע לרוב בקונטקסט חיובי ממתאמנות ומתאמנים שלי. במאמר אני בוחן את המשמעות של להיות טוטלי, ומסביר מהיכן נוצר המנגנון של התמסרות מוחלטת, ומה

ייתכן שהלחץ כלל לא מגיע ממך על אף שאת מרגישה אותו “כשהוא מעלה את הנושא של לבוא אליו הביתה, אינסטינקטיבית, מה הרגשת?” אני שואל אותה. “לחץ” “למה?” “פחד שאני אהרוס

לרוב מדובר במישהו שנדמה כמושלם. אתם לא מצליחים להפסיק לפנטז על הקשר הנפלא שיוכל להיות לכם לו רק תצליחו לגרום לצד השני לרצות אתכם בחזרה. מרדף כזה יכול להשאיר אנשים

במאמר שלי על סיבות בגינן אנשים מתקשים להפרד מקשרים רעים, אני מספר על מתאמנת שלי שנמצאת בקשר מנצל ופוגעני, אבל נשארת שם מכיוון שהיא מרגישה אשמה אם היא עוזבת אותו

אני מוצא שיש שלוש גישות שונות, בגדול, להבנה של אנשים, ונשים בפרט. אחת אומרת – תקשיב למה שיש להן לומר. שנייה אומרת – נשים אומרות שהן רצות גבר שיתייחס אליהן

כתבתי את המאמר מתוך המחקר האישי והמקצועי שלי שמנסה להשיב על השאלה איך אנחנו יכולים ליצור מערכות יחסים טובות יותר, כשהשלב הראשון של כל מערכת יחסים הוא, מן הסתם, מפגש

“ברגע שאני מתחילה להתאהב, הם תמיד בורחים ממני”. זו וריאציה של המשפט “למה מי שאני רוצה לא רוצה אותי?”. כי אם זה קורה אחרי שהתחלתם לצאת, זה אומר שבהתחלה הוא

למה יש אנשים שלא מצליחים לעמוד על הרגליים כאנשים בוגרים ומתפקדים בעולם, למרות שהם מוכשרים וחכמים? במאמר זה אני מסביר על קונפליקט שקיים אצל אנשים מסויימים ביחס למושג “בגרות” ולאנשים

מאמר זה עוסק בקושי להתחייב ולקבל החלטות בזוגיות, וכיצד זה עשוי להצביע על פחד עמוק יותר מפני המוות והסופיות. המתאמנת שלי שהתקשתה לקבל החלטות אני קורא עכשיו את הספר של

המאמר מוקדש לנשים (וגברים) שחוות שהגברים שהן רוצות לא מוכנים להתחייב להן. היא לא מציבה לו גבול פנתה אליי מישהי כדי שאעזור לה להשתחרר מקשר עם גבר שלא מוכן להכנס