זהו החלק החמישי בסדרת המאמרים בנושא משמעות החיים (לקריאת חלק 4, לקריאת חלק 3, לקריאת חלק 2, לקריאת חלק 1). בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות

זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים בנושא משמעות החיים (לקריאת חלק 3, לקריאת חלק 2, לקריאת חלק 1). בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות והנצרות, מהפילוסופיה המודרנית,

זהו החלק השלישי בסדרת המאמרים בנושא משמעות החיים (לקריאת חלק 2, לקריאת חלק 1). בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות והנצרות, מהפילוסופיה המודרנית, ממדעי המח ומהפסיכולוגיה

זהו החלק השני בסדרת המאמרים בנושא משמעות החיים. לקריאת חלק 1 לחצו כאן. בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות והנצרות, מהפילוסופיה המודרנית, ממדעי המח ומהפסיכולוגיה ומיצירות

למה אנחנו קמים בבוקר? למה אנחנו רוצים להשיג זוגיות, להתחתן, להביא ילדים? מה הטעם בזה? בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות והנצרות, מהפילוסופיה המודרנית, ממדעי המח

למה לטבע קוראים אמא טבע, ולא אבא טבע? לפני הרבה מאד שנים, היחס של בני אדם לטבע היה אמביוולנטי. הטבע, כמקום שלא התגלה ולא נחקר, הוא כאוטי. וככזה הוא מצד

מישהי אמרה לי פעם שאני לא צריך לעזור לגברים לשכב עם יותר נשים, למרות שחלקם מצהירים שהם רוצים, אלא ללמד אותם איך להיות בזוגיות. אז אני שואל האם זה באמת

כמאמן אני מזהה הרבה עיוותים קוגניטיביים שאנשים עושים כדי להסביר תופעות שקורות בחייהם, הרומנטיים ובכלל. הצורך שלנו להסביר למה דברים קורים לנו, גם כשאין לנו ראיות והוכחות, מוביל אותנו להסיק

“תהיה פחות בררן” אנחנו מאד לא אוהבים כשאומרים לנו את המשפט הזה, בין השאר כי הוא לא אמפתי, ולא רואה את הקושי שלנו. אבל האם יש סיטואציות שבהן הרעיון של

אני מנסה לנסח כבר תקופה מה עושים אנשים שכן נכנסים למערכות יחסים זוגיות יציבות וממושכות, לעומת אילו שלא (והפוך). ייתכן שראיתם שהתחלתי לראיין אנשים עם דפוס הקשרות חרדתי, בפרט אנשים